חובות בישראל של חייב שחי בחו"ל

לפני כעשרים שנה, גל (שם בדוי ) היה בעל מסעדה מצליחה,  שכשלה לאחר משבר, והותירה את גל  עם חובות שלא היה ביכולתו לפרוע.  משלא  מצא פרנסה הולמת, היגר גל לארה"ב, שם התחתן ומצא עבודה.

עד לפני כשנה, גל לא ביקר בישראל. לאחר הולדת נכדתו, הוא הגיע לראותה. בדרכו חזרה, נודע לגל שנושה שלו קיבל נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. רעייתו של גל, שנשארה בארה"ב ,חששה מאפשרות שגל לא יוכל לשוב. בנוסף חששו השניים מפיטוריו מעבודתו עקב אי חזרתו במועד.

לאחר שגל פנה אלי, שקלתי להגיש בקשה לביטול הצו, אך הגעתי להסדר מצוין עם הנושה, במסגרתו תיק ההוצל"פ נסגר והצו בוטל. גל העדיף את ההסדר על פני ההליך לביטול הצו, וזאת לנוכח הוודאות ומהמהירות ביכולתו לצאת, וסילוק החוב.

המקרה של גל  אינו חריג. קיימים לא מעט אנשים שחיים בחו"ל,ויש להם חובות בישראל, והם רוצים לבקר מפעם לפעם בישראל (געגועים, אירוע, חג, או חו"ח אבל), אך הם חוששים לבוא בגלל החובות.

מה ביכולתם של חייבים לעשות במקרים מעין אלה?

ניתן להתקשר מראש למשרד הפנים (טל': 02-6294666) , ולברר אם קיים צו עיכוב יציאה מהארץ ופרטים אודותיו (ייתכן שיהיה יותר מאחד). גם אם אין צו, עדין קיים סיכון שיוצא צו במהלך שהותו של  החייב בישראל.

חייב שקיים נגדו צו (או צווים), או חושש מאפשרות שיוצא נגדו צו, או מעוניין להסיר את עננת החובות, יכול לפעול באחת או יותר מאפשרויות אלה: 1. בקשה לרשם ההוצל"פ לביטול הצו  2. הגעה להסדר עם הנושה/ים. 3. הסדר נושים באמצעות בית משפט. 4. הליך פש"ר. להלן הסבר לגבי האפשרויות:

  1. בקשה לביטול הצו:                                                                                                                          זו מוגשת לרשם ההוצל"פ, וניתן לתת ייפוי כוח לעו"ד בארץ לעשות זאת עבור החייב, גם בעת שהחייב שוהה בחו"ל. עם זאת, הפסיקה המוכרת היא של חייבים "שנתפסו" בצו וביקשו לבטלו. ככלל (למעט חריגים), דינו של צו עיכוב ביחס לחייב שמרכז חייו בחו"ל ואין לו מקורות פרנסה או נכסים בישראל, הוא להתבטל. פרקטית, אפשרות הביטול הוא קשה יותר כאשר יש מספר צווים (נדרש לבטל את כולם). גם אם הצו מתבטל, החובות נותרים.
  2. הסדר/ים עם הנושים                                                                                                                             הסדרים מבוססים על הסכמות בין החייב לנושים, ותוצאתם היא באמצעות אומנות ניהול מו"מ.

בנוסף לכך, היקף המחיקה בהסדר מבוסס על הערכות של הנושה ביחס לחייב, גובה החוב         וגילו, הרכב החוב, ועוד. ככל שמספר הנושים קטן יותר, כך אפשרות זו היא פרקטית יותר,           ובד"כ היא תלויה ביכולת החייב להציע הצעות לפרעון מיידי או בזמן קצר מאוד.

  1. הסדר באמצעות בית המשפט:                                                                                                            סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לערוך הסדר באמצעות בית המשפט ואישורו. הצעת ההסדר מובאת להצבעה "דמוקרטית" בפני הנושים, וככל שאלה מאשרים אותה ברוב הנדרש, ואין מניעה אחרת, הרי שצפוי שבית המשפט יאשרה. בדרך זו ניתן גם לכפות הסדר על נושים שמתנגדים (הרוב כופה על המיעוט). חייב שערך הסדר בדרך זו אינו נחשב כפושט רגל, ולא יופיע במאגר פושטי הרגל.
  2. הליך פשיטת רגל:                                                                                                                         הגדרת חייב לפי פקודת פשיטת הרגל היא, בין היתר, אדם…, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל… כלומר גם מי שלא חי בישראל רשאי לבקש הליך פש"ר עבור חובות שנוצרו עת היה בישראל.

 

בעבר, בתי המשפט לא אישרו לחייבים בחו"ל כניסה להליך פש"ר, וזאת גם בגלל קשיי פיקוח על ההליך, אך נראה שמגמה זו השתנתה, וכיום, קיימת נכונות לאשר הליך פש"ר גם עבור חייב בחו"ל.

ככל שההליך מאושר נקבעת לחייב תוכנית פרעון המבוססת על יכולתו הכלכלית ונכסיו. אם החייב עומד בתוכנית, הוא מקבל הפטר בגין חובותיו, למעט חריגים שנקבעו בדין.

לסיכום, לכל אדם, בהתאם לנסיבותיו האישיות, רצונותיו ומצבו המשפטי והכלכלי, עשוי להתאים פתרון אחר, ולעתים, אף ניתן לשלב בין ארבעת הפתרונות.