חוק חדלות פרעון החדש

בתאריך 15.9.2019, הוחל חוק חדלות פרעון החדש, שמחליף את פקודת פשיטת הרגל, הפרקים הרלבנטיים בחוק החברות ובפקודת החברות וכן מתקן חוקים נוספים. לצורך יישום החוק נדרשת גם חקיקת משנה ענפה, שעד עתה, רק חלקה הותקן.

חדלות פרעון הוא מצב בו חייב (אדם או תאגיד) באמת אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. חדלות פרעון היא מצב עובדתי, שאינו תלוי בחוק זה או אחר.

לכן, גם אם לא יהיה חוק חדלות פרעון, תהיה חדלות פרעון. אופן הטיפול בחדלות פרעון היא סוגיה מורכבת מאוד ותלויה גם בתפסיות כלכליות וחברתיות. נכון הוא הכלל, שיש להחזיר חובות, אך כלל זה כפוף, גם פרקטית לכך שהחייב אכן מסוגל לעשות זאת.

בעניין זה, אזכיר את דבריו של כב' השופט מנחם אלון ז"ל (אולי גדול המומחים במשפט עברי) בבג"ץ פר"ח (5304/92), בה הסביר הוא את האבחנה בין המשפט העברי, לפיו חוב נפרע רק מנכסי החייב, אבל לא מגופו, לבין המשפט הרומי, לפיו חוב נפרע גם מנכסיו וגם מגופו של החייב וגם מגופתו.

לפי החוק, במקרה של חדלות פרעון, לאחר בדיקה מקיפה, נקבעת לאדם חדל פרעון, תוכנית פרעון, המבוססת בעיקרה על מימוש נכסיו שניתן לממשם, ותשלומים שלו לתקופה של שלוש שנים כברירת מחדל.

במהלך התקופה בה החייב בהליך חדלות פרעון (למעט חריגים, כ– 4-5 שנים), חלות על החייב מגבלות כגון הגבלת חשבון בנק, ביטול כרטיסי האשראי, וצו עיכוב יציאה מהארץ. החייב נמצא בפיקוח של בעל תפקיד שממונה על ידי בית המשפט. גם לאחר סיום ההליך נותרות לחייב מגבלות פרקטיות לא פורמליות מהותיות.

לפי דברי ההסבר וסעיף 1 של החוק, מטרתו העיקרית היא שיקומו הכלכלי של החייב במטרה לסייע לו, ובעקיפין גם לחברה על ידי שילובו במרקם החיים הכלכליים.

לטעמי, בפועל, קיים פער ענק ביו הרטוריקה של החוק החדש להוראות האופרטיביות, שמרעות מאוד את מצבם של החייבים לעומת הדין עד אמש, וכתוצאה מכך מרע החוק את מצבן של אוכלוסיות חלשות.

אלה דוגמאות בולטות לכך (רשימה חלקית):

1. צמצום מהותי של ההגנות שהיו בדין על דירת המגורים של החייב ובן/בת זוגו ויצירת אי קוהרנטיות עם דינים אחרים.

2. צמצום מהותי של ההגנה על החסכונות הפנסיוניים של החייב.

3. הגדרה רחבה מאוד של חדלות פרעון.

4. צמצום וכמעט (ביטול) של האפשרות של חייב שחי בחו"ל לפנות להליכי פש"ר.

5. כפי הנראה, צפויה הגדלה מהותית של סכום התשלום החודשי שיידרש החייב לשלם. הדבר תלוי גם בכללים לעניין זה שייקבע שר המשפטים, כפוף לאישור וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת.

6. ביטול מעמד חייב מוגבל באמצעים (בהוצל"פ).

השיפור המהותי הבולט והמבורך הוא בהסדרי חוב בפיקוח בית משפט (כולל הסדרים גם טרם הליך חדלות פרעון), בהן נקבעו מספר הטבות בולטות: ביטול דרישת המינימום של פרעון של 30% מהחובות (למרות שלעתים, ה 30% היה עוגן שסייע להגעה להסדר) וביטול הדרישה לרוב באספות הנושים כתנאי לאישור ההסדר, והרחבה מהותית של שיקול הדעת של בית המשפט.

היקף דברים אלה ביחס לחוק הם כזית מתוך מטע זיתים. השתדלתי לכתוב כך שגם מי שאינו משפטנ/ית, יוכל להבין.

הדברים מתקשרים גם לפרשת השבוע בשבת (כי תצא, דברים, כד' ייג):

י כִּיתַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָהלֹאתָבֹא אֶלבֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ. יא בַּחוּץ, תַּעֲמֹד; וְהָאִישׁ, אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ, יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶתהַעֲבוֹט, הַחוּצָה. יב וְאִםאִישׁ עָנִי, הוּאלֹא תִשְׁכַּב, בַּעֲבֹטוֹ. יג הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶתהַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

התורה מצווה על נושה המחזיק במשכון להבטחת החוב להשיב את המשכון אם החייב הוא חדל פרעון (אִםאִישׁ עָנִי, הוּאלֹא תִשְׁכַּב, בַּעֲבֹטוֹ).

אזכיר גם דברים רלבנטיים לחוק מהפרשה הקשורים לאמונה שאינה תלויה בדבר, מדבריו של התנא ר' יעקב: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא." (אבות, ד/יז).

לחוק