העיקול הזמני, לעכל או לבטל?!

מאמר זה מתייחס לעיקולים זמניים בתביעות בנקים ורלבנטי גם לעיקולים בתביעות אחרות.

חלק מהתביעות שמגישים בנקים מלוות גם בבקשה למתן עיקולים זמניים במעמד צד אחד, ופעמים רבות, ביהמ"ש נעתר להן. עיקול זמני לא ניתן למימוש עד לקבלת פס"ד, ומטרתו היא לשמר מצב קיים. לכן, למרות שמו, הוא דומה לצו מניעה זמני.

העיקולים השכיחים הם על נכסים קבועים כגון דירה, מכונית וכו'. קורה שניתנים בנוסף עיקולים גם על חשבונות בנקים ושכר עבודה. לענ"ד, עיקולים מסוג זה הם בניגוד לדיני עיקולים, אלא שמניסיוני, ישנם רשמים שנותנים זאת כדבר שבשגרה. כל  העיקולים הזמניים (לרבות על נכסים קבועים בלבד) פוגעים בזכות הקניינית החוקתית של הנתבע. לכן, הם אמורים להינתן רק במקרים חריגים.

נניח שנתבעתם ע"י בנק (או ע"י אחר) ומתברר שניתנו נגדכם עיקולים זמניים. מה ניתן לעשות?

ראשית, לפי תקנה 370(3) לתקסד"א, אם הבקשה וצו העיקול לא הומצאו לנתבע תוך שלושה ימים, צו העיקול פוקע . במקרה כזה, יש לבקש הצהרה על פקיעת העיקול. ראה לעניין זה: בש"א (י-ם) 1492/08 אהרון בלום נ' מאיר לוין (פורסם בנבו, סעיף 5), ה"פ (מרכז) 50107-12-11 Marie Therese Jobe נ' מרדכי מולי (פורסם בנבו, סעיף 10 סיפא),

לעניין בקשה לביטול העיקול כסעד עיקרי או חלופי לפקיעה, הרי שזו תידון כאילו העיקולים לא קיימים (DE NOVO) למרות שבפועל, הם ניתנו ונרשמו. לכן, על הבנק לשוב ולשכנע (עתה במעמד שני הצדדים) שהוא זכאי לעיקולים. התנאים הם בין היתר: קיום ראיות לכאורה, מאזן הנוחות לטובת הבנק, הוכחת נטל הכבדה.

לבנק יש כמעט תמיד ראיות לכאורה לתביעה. לעניין, עיקול נכסים קבועים, בד"כ מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כאשר מעוקלים גם חשבונות בנק ושכר העבודה, לטעמי, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הנתבע. בנוסף, על הבנק להוכיח  גם את נטל הכבדה על ביצוע פסק הדין במקרה שלא יינתן העיקול, ועניין זה הוא קשה במיוחד בשים לב לזכות הקניין החוקתית של הנתבע. בהלכת כפרית (רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ'ICC INDUSTRIES INC) נקבע שגם לעניין חברה זרה שיש לה נכס אחד בלבד (מניות של חברה ציבורית) והיא אינה מכחישה שבכוונתה להוציאו מישראל, ומשמעות הדברים שהתובעת עלולה להידרש לגבות את פסק הדין שיינתן לטובתה (ככל שיינתן) בחו"ל,  הרי שגם מקרה כזה אינו מספיק לצורך נטל ההכבדה. אלה תמצית הנימוקים להלכת כפרית:

  • לתובע – כל תובע – אין ציפייה מוגנת כי הצד שכנגד יחזיק נכסים (מהם ניתן יהא להיפרע במועד מאוחר יותר) במדינת ישראל דווקא.
  • את ההכבדה לפי תקנה 374(ב) יש לבחון על פי המהות, קרי על פי יכולתו של זוכה פוטנציאלי לממש את זכייתו. היינו, לא ניתן לראות את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים במימוש פסק דין (אם יינתן) בחו"ל, ככאלה שבסופו של יום יעמידו אותו אל מול 'שוקת שבורה'.
  • גישה הנמנעת מקביעת קטגוריות מוחלטות בהן יינתן אפריורית צו עיקול, מתיישבת עם המגמה החוקתית הנוהגת בפסיקה, לפיה אין ליתן עיקול זמני "על דרך השגרה"

המלומד, עו"ד יואל פרייליך בספרו, "סעדים זמניים ומיידים במשפט העסקי" (2013), עמ' 215, ציין שסקירת פסיקת בתי המשפט מלמדת כי הכבדה משמעה, בעיקר, לפחות אחד משלושת אלה:

  • חשש להכבדה עקב כוונת הנתבע לנקוט במעשים שיסכלו את ביצוע פסק הדין, לרבות הברחת נכסים.
  • קשיים כלכליים של הנתבע. לעניין זה, לעתים די יהיה בגובה סכום התביעה על מנת לבסס זאת.
  • כוונה של הנתבע הנלמדת מעילת התביעה עצמה בעניין מעשה תרמית.

בנוסף לאלה מניסיוני, לעתים, לקוח, לא מיוצג וגם לא מיועץ, פונה לבנק בבקשה להסדר ומנהל איתו מו"מ "וחופר לעצמו את הבור" ומנדב לבנק מידע בכתב או בע"פ, שדי בו לבסס את נטל ההכבדה.

הלכת כפרית יושמה פעמים רבות בפסיקה, ראה: רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc בה המקרה העובדתי היה כמעט זהה לזה שהיה בהלכת כפרית, ובבש"א (ת"א) 3491/08 ניו-אלי בנמל בע"מ נ' סקאפה אירועים על הים בע"מ (כב' השופט (כתוארו דאז) א' אורנשטיין, סעיף 26), ועוד.

עניינים מהותיים נוספים הם סוגיית צירוף תצהיר מטעם הנתבע (בד"כ, רצוי שלא…) ועניין חקירת המצהיר מטעם התובע (נדרשת זהירות רבה, אם בכלל). על אלה ואחרים במאמר אחר או בהרצאה.

מאמר זה מהווה מתן מידע כללי ולא בהכרח ממצה. במאמר עלולות להיות שגגות מסוגים שונים. מתן ייעוץ משפטי מבוסס בד"כ על בירור יסודי של העבודות הנדרשות, ניתוח משפטי שלהן והסקת מסקנות בהתאם. אין להסתמך על המאמר או תוכנו לכל מטרה שהיא, למעט ידע כללי.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.